שכר טרחה באפוטרופסות — שני תשלומים שונים, ומי משלם כל אחד

מי שמנסה להבין כמה עולה אפוטרופסות נתקל כמעט תמיד באותה מבוכה: התשובות שהוא מקבל סותרות זו את זו. הסיבה פשוטה — מדובר בשני תשלומים שונים לחלוטין, שרק אחד מהם מוסדר בדין, והם מתערבבים זה בזה בכל שיחה.

מדריך זה מרחיב את שאלת העלות מתוך כמה עולה מינוי אפוטרופוס ומשלים את מינוי אפוטרופוס — ההליך המלא. לסקירת התחום — ייפוי כוח מתמשך ואפוטרופסות.

התשלום הראשון — שכר עורך הדין על הליך המינוי

זהו תשלום חד-פעמי, עבור העבודה שמביאה לצו המינוי: בירור מקדים אם בכלל נדרשת אפוטרופסות, הכנת הבקשה והתצהירים, איסוף המסמכים הרפואיים, המצאה לבני המשפחה הזכאים להגיב, וייצוג בדיון.

הסכום אינו קבוע בתקנות אלא נקבע בשוק, והגורם שמכריע בו אינו היקף הרכוש אלא האם המשפחה מסכימה. הליך שבו כל הקרובים חתומים על הסכמתם הוא הליך קצר וצפוי. הליך שבו אח אחד מתנגד, או שמתעוררת מחלוקת על זהות האפוטרופוס או על היקף סמכויותיו, הופך להתדיינות עם דיונים, תגובות ולעיתים חוות דעת — וזהו ההבדל האמיתי במחיר.

התשלום השני — שכר האפוטרופוס עצמו

כאן התמונה הפוכה: השכר מוסדר בדין. תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כללים בדבר קביעת שכר לאפוטרופסים), התשמ״ט-1988 קובעות שבית המשפט רשאי לקבוע לאפוטרופוס שכר חודשי שאינו עולה על הסכומים שבתוספת השנייה לתקנות. התקרה היא תקרה של ממש — בית המשפט אינו רשאי לחרוג ממנה.

שלוש נקודות מעשיות שנובעות מהתקנות ושרוב המשפחות אינן מודעות להן:

השכר אינו אוטומטי. הוא אינו נלווה למינוי מאליו — נדרשת בקשה נפרדת, והיא מוגשת לבית המשפט שמינה את האפוטרופוס, לא לכל בית משפט אחר.

יש המתנה. לפי התקנות הבקשה מוגשת בחלוף שישה חודשים ממועד המינוי. כלומר בחצי השנה הראשונה האפוטרופוס פועל בלי שכר מאושר. מי שממנה אפוטרופוס מקצועי צריך להביא את זה בחשבון.

התקרה אינה מוכפלת. גם כשמונו כמה אפוטרופסים לניהול אותם עניינים — למשל שני אחים יחד — התקרה נשארת אותה תקרה ואינה נקבעת לכל אחד בנפרד.

הסכומים שבתוספת השנייה מתעדכנים מעת לעת, ולכן אין טעם לזכור מספר; מה שכדאי לזכור הוא המנגנון — תקרה, בקשה נפרדת, ובית המשפט הממנה.

מי משלם, ומאילו כספים

זו השאלה שמכריעה בפועל. שכר האפוטרופוס משולם מנכסי האדם שמונה לו אפוטרופוס — לא מכיסו של האפוטרופוס ולא מכיסי המשפחה. זה הגיוני: הניהול נעשה עבור אותו אדם ומרכושו.

שכר עורך הדין על ההליך מתחיל אצל מי שהגיש את הבקשה, בדרך כלל בן משפחה. כשלאדם יש נכסים, אפשר לבקש מבית המשפט להתיר שההוצאה תשולם מהם, בנימוק שההליך נעשה לטובתו. אישור כזה אינו מובן מאליו והוא נבחן לגופו — נחיצות ההליך, היקף הנכסים וסבירות הסכום.

וכשאין נכסים כלל? אז אין ממה לשלם. במצבים כאלה המינוי נעשה בדרך כלל בידי בן משפחה שאינו מקבל שכר, או בידי גורם ציבורי.

בן משפחה מול אפוטרופוס מקצועי

בן משפחה שממונה כאפוטרופוס יכול לבקש שכר, אך רבים אינם מבקשים — הם רואים בכך חלק מהטיפול. אפוטרופוס מקצועי, עורך דין או תאגיד, פועל מלכתחילה בתמורה, וזהו רכיב קבוע בתקציב.

מתי בכל זאת עדיף מקצועי? כשהרכוש מורכב ודורש ניהול, וכשהסכסוך המשפחתי עמוק עד כדי כך שכל החלטה של אחד האחים תיתקל בהתנגדות. המחיר הזה קונה ניטרליות. מי יכול להתמנות ולפי אילו שיקולים — מי יכול להתמנות אפוטרופוס.

למה ההפרדה הזו חשובה בפועל

מי שמקבל הצעת מחיר אחת ״לאפוטרופסות״ אינו יודע מה בדיוק קנה. ההצעה עשויה לכסות את ההליך בלבד, ואז השכר השוטף יגיע בהמשך כהפתעה; או להיפך — אפוטרופוס מקצועי שמציג תעריף חודשי, בלי שהובהר מה עולה ההליך עצמו.

ההפרדה גם קובעת מי נושא במה. עלות ההליך נופלת בדרך כלל על המשפחה, לפחות בתחילה, בעוד השכר השוטף יוצא מנכסי האדם עצמו. בשתי משפחות עם אותו סכום כולל, החלוקה הזו יכולה להיראות שונה לחלוטין.

הפיקוח על השכר

השכר אינו מנותק מאיכות התפקוד. לצד אישור בית המשפט, האפוטרופוס הכללי מפקח על אפוטרופסים — וכשמדובר בתאגיד המשמש אפוטרופוס, הוא רשאי להודיע לו בכתב שלא תתאפשר גביית שכר לגבי אדם מסוים, אם מצא שהתאגיד אינו ממלא את תפקידו לפי הוראות הדין והנהלים.

הפיקוח הזה אינו נוגע רק לשכר. הוא נשען על מערכת הדיווח — פרטה ודוחות תקופתיים — שמתחילה מיד אחרי המינוי ונמשכת כל עוד האפוטרופסות בתוקף, ומפורטת במהי פרטה ואילו דוחות אפוטרופוס חייב להגיש.

מה מייקר ומה מוזיל

מייקר: מחלוקת משפחתית, רכוש מורכב או עסק פעיל, צורך בחוות דעת, ובקשות ביניים דחופות שמתלוות להליך.

מוזיל: הסכמה חתומה מראש של כל הקרובים, תיק מסמכים מסודר, והגדרה מדויקת וצרה של היקף האפוטרופסות — מינוי לענייני רכוש בלבד, למשל, קל ומהיר ממינוי כולל.

והחיסכון הגדול מכולם הוא מוקדם בהרבה: ייפוי כוח מתמשך שנחתם בעוד האדם כשיר מייתר את ההליך כולו ואת מערכת הפיקוח שאחריו, בעלות נמוכה בהרבה — ממה היא מורכבת ומה משפיע עליה, בכמה עולה ייפוי כוח מתמשך. ההשוואה המלאה — ייפוי כוח מתמשך או אפוטרופסות.

מה לברר בהסכם שכר הטרחה לפני שחותמים

רוב האכזבות בשלב הזה אינן נובעות מהסכום אלא ממה שלא סוכם. ארבע שאלות ששוות לשאול מראש:

מה כלול ומה לא. האם שכר הטרחה מכסה רק הליך מוסכם, או גם דיון בהתנגדות? זו הנקודה שבה הליך משנה אופי, ואיתה גם המחיר. הסכם שמגדיר מראש מה קורה אם אחד האחים מתנגד עדיף על בירור באמצע ההליך.

מה נפרד מהשכר. אגרת בית המשפט, חוות דעת רפואית והוצאות המצאה אינן חלק משכר הטרחה. כדאי שהן יופיעו בהסכם כהוצאות נפרדות, כדי שהסכום הכולל יהיה ידוע מראש.

מבנה התשלום. סכום קבוע לכל ההליך, או תעריף שעתי? בהליך מוסכם סכום קבוע נותן ודאות; בהליך שצפוי להיות שנוי במחלוקת, תעריף שעתי עם תקרה מוסכמת מגן על שני הצדדים.

מי יהיה האפוטרופוס בסוף. אם עורך הדין שמטפל בהליך אמור גם להתמנות כאפוטרופוס, אלה שני תשלומים נפרדים — החד-פעמי על ההליך, והשוטף שכפוף לתקרה ולאישור בית המשפט. כדאי שההסכם יבהיר את ההפרדה במפורש.

מתי כדאי לערב עורך דין

לפני הגשת הבקשה, כדי לברר אם בכלל נדרשת אפוטרופסות או שיש חלופה מגבילה פחות — זו הבדיקה שחוסכת את מלוא העלות. וכשמתעוררת מחלוקת על זהות האפוטרופוס או על היקף סמכויותיו, משום ששם נקבע אם ההליך יהיה קצר או יימשך חודשים. אפוטרופוס שכבר מונה וחושב לבקש שכר יצטרך בקשה נפרדת לבית המשפט הממנה, ולכך כדאי להיערך מראש ולא בדיעבד.