האם שיתוף פוסט נחשב לשון הרע?

כן — שיתוף פוסט פוגעני עשוי להיחשב "פרסום" של לשון הרע ולהקים אחריות אישית של המשתף, גם אם לא הוסיף מילה משלו. סעיף 2 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 מגדיר פרסום באופן רחב — בכתב, בעל פה ובכל אמצעי אחר — והגדרה זו חלה במלואה על רשתות חברתיות. בפסיקת בית המשפט העליון הותוותה הבחנה חשובה: שיתוף, המפיץ את התוכן לקהל חדש, עשוי להיחשב פרסום המקים אחריות; ואילו סימון "לייק" לבדו — ככלל, לא.

למה שיתוף נחשב פרסום

מי שמשתף תוכן אינו רק "מסמן עמדה" — הוא נוטל תוכן קיים ומציב אותו בפני עוקביו, קהל שאולי לא היה נחשף אליו כלל. מבחינת דיני לשון הרע זו מהות הפרסום: הבאת דבר לשון הרע לידיעת אדם נוסף זולת הנפגע. האחריות אינה מותנית בכך שהמשתף חיבר את התוכן המקורי, ותוספת טקסט משלו — "תקראו איזה נוכל" — עשויה להקים לו אחריות גם כמפרסם עצמאי של אותה הערה. גם למשתף עומדות ההגנות הרגילות שבחוק — אמת בפרסום, תום לב בנסיבות המוגנות — אך הן נבחנות ביחס אליו ולנסיבותיו שלו, לא ביחס למפרסם המקורי.

לייק, תגובה ותיוג — היכן עובר הגבול

לייק מגביר חשיפה באופן עקיף ואלגוריתמי, ולכן ככלל אינו נחשב פרסום — אם כי אין מדובר בחסינות מוחלטת, והדין בתחום ממשיך להתפתח עם הטכנולוגיה. תגובה הכוללת תוכן פוגעני היא פרסום עצמאי לכל דבר. תיוג של אדם בפוסט פוגעני או הפניית קוראים אליו נבחנים לפי הנסיבות. את התמונה המלאה של אחריות ברשת — כולל קבוצות סגורות, סטורי וצילומי מסך — תמצאו במאמר על לשון הרע ברשתות החברתיות.

מה עושים בפועל

שיתפתם ומתחרטים? הסרה מהירה והתנצלות עניינית מקטינות הן את הנזק הן את החשיפה המשפטית — התנהלות המפרסם לאחר מעשה נשקלת בפסיקת הפיצוי. קיבלתם מכתב התראה בעקבות שיתוף? אל תתעלמו, אך גם אל תמהרו להגיב בהתלהמות — ראו את המדריך קיבלתי מכתב התראה על לשון הרע. נפגעתם משיתוף? תעדו הכול לפני שהתוכן נמחק — צילומי מסך עם תאריכים, זהות המשתפים והיקף התפוצה — כבסיס לכל צעד משפטי עתידי.

מתי כדאי לערב עורך דין

כשהשיתופים מתרבים והפרסום יוצא משליטה, כשמאחורי ההפצה עומד גורם עסקי מתחרה, או כשקיבלתם דרישת פיצוי בעקבות שיתוף תמים לכאורה — ייעוץ מוקדם מכוון לתגובה מידתית ונכונה משפטית. סקירת התחום כולו — הגנות, סעדים והליכים — במדריך לשון הרע.