עולם המשפטייעוץ ראשוני

האם אמת היא הגנה מוחלטת בתביעת לשון הרע?

עודכן בתאריך · בתחום לשון הרע ודיבה

התשובה בקצרה

לא. סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע, התשכ״ה-1965 מעמיד הגנה רק כשמתקיימים שני תנאים במצטבר — שהדבר שפורסם היה אמת, וגם שהיה בפרסום עניין ציבורי. פרסום נכון לחלוטין שאין לציבור כל עניין בו אינו חוסה תחת ההגנה, והנטל להוכיח את שני התנאים מוטל על המפרסם ולא על הנפגע.

לא. זו אחת מטעויות התפיסה הנפוצות ביותר בתחום: ההנחה ש״אמרתי את האמת״ סוגרת את העניין. סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע, התשכ״ה-1965 דורש שני תנאים במצטבר — לא אחד.

שני התנאים

האחד — הדבר שפורסם היה אמת.

השני — היה בפרסום עניין ציבורי.

שניהם יחד. פרסום אמיתי לחלוטין, שאין לציבור כל עניין בו, אינו מוגן. חשיפת פרט אישי מביך ונכון על אדם פרטי — מצב בריאותי, קושי כלכלי, פרשה מהעבר שאין לה נגיעה לתפקיד ציבורי כלשהו — עלולה להקים אחריות דווקא משום שהתנאי השני חסר.

מהו ״עניין ציבורי״

לא כל דבר שמעניין את הציבור. המבחן אינו סקרנות אלא תועלת: האם לציבור יש טעם ענייני לדעת את הדבר, למשל משום שהוא נוגע לתפקוד של בעל תפקיד, לבטיחות, להתנהלות עסקית שיש לה השלכה על לקוחות. ככל שהאדם פרטי יותר והנושא רחוק יותר מפעילות ציבורית, כך קטן הסיכוי שהתנאי יתקיים.

על מי הנטל

על המפרסם. ההגנות הן טענות שבפי הנתבע, ולכן מי שפרסם נדרש להוכיח גם את האמת וגם את העניין הציבורי. הנפגע אינו נדרש להוכיח שהדברים שקריים.

זו נקודה מעשית ולא תיאורטית: היא הופכת את התיעוד שנאסף לפני הפרסום לנכס המרכזי. מסמך, הקלטה, תכתובת או מקור שעליו הסתמכתם בזמן אמת שווים הרבה יותר מהסבר משכנע שנבנה אחרי שהתביעה הוגשה.

ומה עם אי-דיוק קטן

הסעיף אינו דורש דיוק מוחלט בכל פרט. פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש אינו שולל את ההגנה — כלומר טעות שולית בפרט צדדי לא תפיל אותה. מה שכן מפיל אותה הוא אי-דיוק ברכיב הפוגעני עצמו, זה שבגללו הפרסום פוגע.

אם האמת לא מספיקה — מה כן

כשהפרסום אינו אמת, או שאין בו עניין ציבורי, עדיין ייתכן שתעמוד הגנה אחרת: הגנת תום הלב לפי סעיף 15, שבוחנת את נסיבות הפרסום ולא את תוכנו. היא חלה דווקא במצבים האלה.

הטעות שחוזרת — לפרסם ואז לברר

מי שמפרסם ורק אחר כך אוסף אסמכתאות מגלה שהוא מתגונן בשתי חזיתות בבת אחת. ראשית, ייתכן שלא יצליח להוכיח את האמת. שנית — ומסוכן יותר — היעדר בירור מוקדם פוגע גם בהגנה החלופית של תום הלב, שכן החוק קובע חזקה נגד תום לב כשהדבר שפורסם לא היה אמת והמפרסם לא נקט אמצעים סבירים לברר זאת. בירור אחד לפני הפרסום, ובכלל זה פנייה לתגובה, שומר על שתי ההגנות גם יחד.

מתי כדאי לערב עורך דין

לפני פרסום שאתם יודעים שהוא רגיש — שם נקבע אם תהיה לכם הגנה בכלל. ואחרי קבלת מכתב התראה, לפני שמגיבים: תגובה ראשונה שנוסחה בחיפזון עלולה למחוק הגנה שהייתה קיימת.

שלוש שכבות ההגנה במלואן — ההגנות בתביעת לשון הרע. ומה בכלל נחשב לשון הרע — מה נחשב לשון הרע.

יש לכם מקרה בתחום לשון הרע?

המידע כאן כללי — המקרה שלכם אישי. השאירו פרטים ועורך דין מומחה בלשון הרע, שמטפל בתיקים כאלה ביומיום, יחזור אליכם לשיחת ייעוץ והכוונה ראשונית — ללא עלות וללא התחייבות.

השאירו פרטים לשיחת ייעוץ ←

מקורות

התכנים באתר הם מידע כללי בלבד ואינם מהווים ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לייעוץ משפטי פרטני, ואין להסתמך עליהם לצורך נקיטת פעולה או הימנעות ממנה. השימוש בתכנים באחריות המשתמש בלבד, והאתר ומפעיליו אינם נושאים באחריות לכל נזק שייגרם עקב הסתמכות עליהם. כל מקרה נבחן לגופו על ידי עורך דין מוסמך.