עולם המשפטייעוץ ראשוני

מה נחשב לשון הרע?

עודכן בתאריך · בתחום לשון הרע ודיבה

התשובה בקצרה

לשון הרע היא כל ביטוי שעלול להשפיל אדם, לבזותו, לעשותו מטרה לשנאה או ללעג, או לפגוע במשרתו, בעסקו או במקצועו — כהגדרת סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע. כדי שתקום עילת תביעה נדרש גם ״פרסום״ — הגעת הדברים לאדם אחד נוסף לפחות מלבד הנפגע — והמבחן הוא אובייקטיבי: איך האדם הסביר היה מבין את הדברים, לא מה התכוון המפרסם.

סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, התשכ״ה-1965 מגדיר לשון הרע כדבר שפרסומו עלול לעשות אחד מארבעה אלה: להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג; לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; לפגוע במשרתו, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו; או לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו. לצד ההגדרה נדרש ״פרסום״ — ומבחן הזיהוי הוא אובייקטיבי: איך אדם סביר היה מבין את הדברים.

דרישת הפרסום — מספיק אדם אחד נוסף

״פרסום״ לפי סעיף 2 רחב בהרבה מפרסום בתקשורת: די בכך שהדברים הגיעו — או עשויים היו להגיע — לאדם אחד לפחות מלבד הנפגע. אמירה בעל-פה בפני שכן, הודעה בקבוצת וואטסאפ משפחתית, פוסט בפייסבוק, ביקורת בגוגל, ואפילו מכתב ששלחתם לצד שלישי — כולם ״פרסום״. שיחה פרטית בארבע עיניים עם הנפגע עצמו, לעומת זאת, אינה פרסום. לרשתות החברתיות דינמיקה משפטית משלה — כולל שאלת האחריות על שיתופים ולייקים, שעליה ענינו בנפרד: האם שיתוף פוסט נחשב לשון הרע?

המבחן — האדם הסביר, לא הכוונה שלכם

בית המשפט לא שואל למה התכוונתם אלא איך היה מבין את הדברים אדם סביר בהקשר שבו נאמרו. לכן גם רמיזה, סרקזם או שאלה רטורית (״מעניין מאיפה יש לו פתאום כסף…״) יכולים להיות לשון הרע, אם המשמעות המשתמעת מכפישה. חשוב גם לדעת: לשון הרע יכולה להיאמר גם על תאגיד — חברה שהוכפשה יכולה לתבוע — והכוונה לפגוע אינה תנאי לעצם העילה, אם כי היא משפיעה על גובה הפיצוי, כפי שהסברנו בתשובה כמה פיצוי מקבלים על לשון הרע?

מה לא ייחשב לשון הרע — ההגנות

גם ביטוי פוגעני לא יקים אחריות כשעומדת למפרסם הגנה: אמת בפרסום — הדברים אמת ויש בפרסומם עניין ציבורי (סעיף 14), שני תנאים מצטברים שהיעדר אחד מהם מפיל את ההגנה, כמוסבר בהאם אמת היא הגנה מוחלטת; הבעת דעה בתום לב — ביקורת לגיטימית על עניין ציבורי, התנהגות או שירות, להבדיל מקביעת עובדות כוזבת (סעיף 15) — ההבחנה בין עובדה לדעה היא לב ההגנה, והרחבנו עליה בתשובה האם הבעת דעה נחשבת לשון הרע?; ופרסומים מותרים (סעיף 13) — למשל דברים שנאמרו במסגרת הליך שיפוטי, פרסומי מדינה רשמיים ודיווח הוגן על דיון ציבורי; זוהי חסינות מוחלטת שאינה נבחנת לפי אמת או תום לב, ופירוטה במה נחשב פרסום מותר. ביקורת צרכנית כנה על עסק היא בדרך כלל שטח מוגן — אבל המצאת עובדות (״קניתי ולא קיבלתי״ כשלא קניתם מעולם) חוצה את הקו.

דוגמאות מהחיים — הצד הזה והצד הזה של הקו

בצד של לשון הרע, בתי המשפט הכירו בין היתר בכינוי אדם ״גנב״ או ״נוכל״ בלי בסיס, בהאשמת בעל מקצוע ברשלנות או בזיוף, בהפצת שמועה על פיטורים ״בגלל מעילה״, ובביקורות כוזבות על עסקים. בצד המותר: תיאור אמיתי של חוויה (״חיכיתי שעה ואיש לא ענה״), הבעת דעה מסויגת (״לטעמי השירות גרוע״), וביקורת עניינית על איש ציבור. מי שמצא את עצמו בצד הנפגע — או קיבל מכתב התראה על לשון הרע — צריך למפות את הדברים על ארבע החלופות וההגנות האלה לפני כל צעד — שלוש שכבות ההגנה במלואן, ומה צריך להוכיח בכל אחת, בההגנות בתביעת לשון הרע.

לשון הרע על נפטר או על קבוצה — נחשבת, אבל אין עליה תביעה

לשון הרע יכולה להיאמר על אדם ועל תאגיד, ושניהם רשאים לתבוע את המפרסם. אבל החוק מכיר בשני מקרים נוספים שבהם הביטוי עדיין נחשב לשון הרע — ובכל זאת אין בגינו תביעה אזרחית. שניהם מפתיעים את מי שנתקל בהם.

לשון הרע על אדם שנפטר. לפי סעיף 5 לחוק איסור לשון הרע, התשכ״ה-1965, פרסום שהוא לשון הרע על אדם אחרי מותו דינו כדין לשון הרע על אדם חי — אלא שאין בו עילה לתביעה אזרחית ואין בו עילה לקובלנה, כלומר להליך פלילי שמגיש אדם פרטי. המשמעות המעשית: בני משפחה שיקירם הוכפש אחרי מותו אינם יכולים לתבוע פיצוי. המסלול היחיד הוא פלילי, וכתב אישום יוגש רק אם ביקשו זאת בן הזוג של המת או אחד מילדיו, נכדיו, הוריו, אחיו או אחיותיו.

לשון הרע על ציבור או על קבוצה. לפי סעיף 4 לחוק, לשון הרע על חבר בני אדם או על ציבור שאינם תאגיד — תושבי עיר מסוימת, בני דת, בעלי מקצוע — דינה כדין לשון הרע על תאגיד, אך גם כאן אין עילה לתביעה אזרחית או לקובלנה. כתב אישום יוגש רק בידי היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו. מי שנפגע מאמירה גורפת על הקבוצה שהוא חלק ממנה לא יוכל לתבוע מכוח סעיף זה בעצמו.

בשני המקרים החוק מפריד בין השאלה אם הביטוי הוא לשון הרע — והתשובה חיובית — לבין השאלה מי רשאי לפעול בגינו. מי שכן רשאי לתבוע, ואיך נראה ההליך משלב מכתב ההתראה ועד פסק הדין, פירטנו במדריך תביעת לשון הרע.

ומה עם "חוק לשון הרע 2011"?

בשנת 2011 הונחה בכנסת הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון מס׳ 10) (הרחבת סעדים), התשע״ב-2011. ההצעה ביקשה להעלות את הפיצוי ללא הוכחת נזק ל-300,000 ₪, וכפל הסכום כשהפרסום נעשה בכוונה לפגוע, ולחייב כלי תקשורת ואתרים לאפשר לנפגע לפרסם את תגובתו. היא אושרה בקריאה ראשונה. הסכומים שהציעה אינם הדין הנוהג: הפיצוי ללא הוכחת נזק נקבע היום לפי סעיף 7א לחוק, והסכומים המעודכנים מפורטים בתשובה כמה פיצוי מקבלים על לשון הרע.

מתי כדאי לערב עורך דין

כשהפרסום מתפשט וגורם נזק ממשי — לעסק, למשרה או לשם הטוב — או לחלופין כשקיבלתם דרישה או תביעה על דברים שפרסמתם, ניתוח מקצועי מוקדם של העילה וההגנות קובע את כל ההמשך: הסרה, התנצלות, פיצוי או הגנה. סקירת התחום המלאה, כולל ההליך והסעדים — במדריך לשון הרע והוצאת דיבה.

יש לכם מקרה בתחום לשון הרע?

המידע כאן כללי — המקרה שלכם אישי. השאירו פרטים ועורך דין מומחה בלשון הרע, שמטפל בתיקים כאלה ביומיום, יחזור אליכם לשיחת ייעוץ והכוונה ראשונית — ללא עלות וללא התחייבות.

השאירו פרטים לשיחת ייעוץ ←

מקורות

  • חוק איסור לשון הרע, התשכ״ה-1965 — סעיפים 1 (הגדרה), 2 (פרסום), 13–15 (פרסומים מותרים והגנות)

התכנים באתר הם מידע כללי בלבד ואינם מהווים ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לייעוץ משפטי פרטני, ואין להסתמך עליהם לצורך נקיטת פעולה או הימנעות ממנה. השימוש בתכנים באחריות המשתמש בלבד, והאתר ומפעיליו אינם נושאים באחריות לכל נזק שייגרם עקב הסתמכות עליהם. כל מקרה נבחן לגופו על ידי עורך דין מוסמך.